בעיות משמעת בכיתה

הם הגיעו אלי שלושה: אמא (42), אבא (43) וילד (10) . התיישבו על הכסאות בחדר : אמא, ילד,אבא. (למדתי שהסדר בו מתישבת משפחה בחדר במפגש הראשון מעידה על הקשרים במשפחה)

הם תיארו את מערכת היחסים החמה במשפחתם, יש במשפחה עוד 2 אחיות והילד עמו באו הוא ילד הסנדויץ שלהם..

אז מה בעצם הביא משפחה חמה ואוהבת לבחון טיפול קוגניטיבי התנהגותי?

התרשמתי מהבהירות והפתיחות שבה הציגו את הסיפור הילד סובל משעמום ניכר בכיתה, בהיותו נמצא במסגרת שאינה נותנת מענה לצרכיו האינטלקטואלים ואינה מאפשרת לו להביא לידי ביטוי את יכולותיו וכשרונו ולכן הוא מפריע, מציק לילדים אחרים, לא ממש משולב חברתית בתוך בית הספר…בבית מתנהג נפלא, הוא אח גאה לאחיותיו, מעסיק עצמו במשחקים במחשב, אוהב לשחק שחמט עם אבא, נהנה לספר לאמא את מה שקורה לו…

הסיבה שבגללה הגיעו היא החשש של ההורים מפני העברתו הצפויה למסגרת חדשה, כזו שמתאימה יותר לכישוריו ויכולותיו.. ההורים יודעים שמערכת החינוך נותנת לו צ'אנס גדול להשתלב היטב ולחוות חוויה של כיף והנאה בבית הספר, אולם הם מאוד חוששים מהמשך ההתנהגות הבלתי רצויה שלו…

באחת השיחות המשפחתיות (שנערכו בחופש הגדול) פנתה האם לילד ובמשך 15 דקות הסבירה לו מדוע חשוב שיעשה מאמץ להשתלב במסגרת החדשה… היא הסבירה לו באריכות, בצורה בהירה , הגיונית, בצורה שמותאמת לגילו את כל היתרונות שיצמחו לו מהתנהגות טובה ותקינה בבית הספר, והוא כמי שמאולף להקשיב לה ישב במשך כל ההסבר הזה ונעץ באמא זוג עינים ענקיות כחולות מקסימות…

טיפול תקשורתי

ראיתי שהוא שומע אך אינו מקשיב… כשסיימה האם לדבר שאלתי את הילד: ”מה שמעת שאמא אמרה לך?” הוא בתגובה הניע את כתפיו ועשה תנועה של "לא יודע"…ראיתי איך פניה של האם מתכרכמות, אחרי שכל כך התאמצה להסביר, אחרי שהיא כל כך רוצה בטובתו של הילד האהוב שלה הסתבר לה כי לא הצליחה להגיע אליו…

התיאור המתואר כאן מאוד אופייני למערכות יחסים במשפחות נורמטיביות וטובות… בתהליך התקשורת הבינאישי בו אין מוודאים את התקיימותו של תהליך תקשורת זורם, קורה לא פעם שהצד המוסר בתקשורת משוכנע שהצד הקולט קלט את כל הנאמר ובמציאות הצד המוסר דיבר, הצד הקולט לא קלט ותהליך התקשורת לא התקיים…

כאשר הורים מסבירים לילד משהו חשוב שיעצרו אחרי כל משפט או שניים ויוודאו מה נקלט..

במקום לשאול "הבנת מה שאמרתי לך?" ולקבל תשובה של כן או לא, כדאי לשאול"מה הבנת?” וכך לודא מה נקלט, מה הופנם וכו' ..

הפרעות התנהגות אצל ילדים – מה ניתן לעשות?

ילדים רבים רגילים לשמוע הסברים ארוכים ומלומדים מהוריהם אך הרבה פעמים אינם מקשיבים ואז מתחילות להיווצר במשפחות בעיות תקשורת, נולדים כעסים, נוצרים תסכולים והקשר בין ההורים לילדים נעשה טעון ומתוח…

ובאשר לילדון החמוד המתואר למעלה: בנינו תכנית חיזוקים להתנהגויות רצויות במסגרת הלימודית החדשה שהוצעה לו, קבענו חיזוקים חיוביים להתנהגויות אילו , אפשרתי בעזרת ההורים לילד לבחור את ההתנהגויות ולשלוט בהתנהגויות בהן יבחר להתנהג במסגרת החדשה , כמובן שאם ירצה לזכות בחיזוקים החומריים , בפרסים שנקבעו, יצטרך להתנהג בצורה הולמת…

המציאות הוכיחה כי מה שאיפשר לילד שינוי בהתנהגותו לא היו ההסברים המשכנעים של אמא להם לא הקשיב ממש, אלא השליטה שלו בהתנהגויותיו הושגה דרך הרצון שלו להרוויח חיזוקים שנקבעו וביחד עם זאת הצליח להתנהג (רוב הזמן…) מצויין במסגרת החינוכית. ההנאה ששאב מהחיזוקים החיוביים שקיבל בבית הספר מהמורים,יחד עם החיזוקים החומריים שאיפשרו לו הוריו הביאה בסופו של דבר להשתלבות יפה שלו במסגרת החדשה.

שינוי התנהגות באמצעות בניית תכנית חיזוקים מותאמת ואישית היא אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי… רק מטפל מנוסה ומיומן יכול לעזור למשפחה לבנות ולהתאים תכנית כזו לצרכיה…לאחר שמושגת ההתנהגות החיובית לא צריך יותר את הפרסים החומריים כי החיזוק מגיע מבפנים….

כתבה: אירית גיל לב

הכותבת הינה מדריכה ומטפלת מומחית בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT)